מקום לנשימה | אסתי אור ים
 

קפיצה על טרמפולינה

שלום לכולכם
ברוכים הבאים לסיורנו השלישי בסדרת א-מחייה, עם מורת הדרך שלנו – הנשימה.
דבר מורת הדרך להיום: זהו טיול ספורטיבי ומהנה. אל תאכלו הרבה לפניו, לבשו בגדים משוחררים ונעלו נעלי ספורט קלות, או הישארו בגרביים בלבד. אנחנו קופצים!


לאן קופצים? תכף, תכף, בכל זאת כמה מילים למי שהיגיע הפעם לראשונה!
אל תתאמצו, זה לא הסגנון. התחילו בישיבה, או עמידה נוחה.נסו בהתחלה רק להרגיש את התנועה הנחמדה פנימה והחוצה של האוויר דרך האף ו/או בשיתוף הפה.הרפו את הנשיפה, כך שהאוויר ישתחרר החוצה בקלות, ואל תדאגו לשאיפה – ככל שתשחררו, כך יותר אויר יכנס.
היום קופצים על טרמפולינה! לא להידחף, אין תור! לכל אחד יש את הטרמפולינה שלו!


אל תחפשו מסביב בחדר, גם אם אתם בחדר כושר, היא בפנים. – הסרעפת.
וכך אומרת לנו ויקיפדיה:
הסרעפת היא שריר רחב המפריד בין בית החזה לחלל הבטן. הסרעפת צמודה לחוליות המותניים, הצלעות התחתונות, ולעצם החזה היא בעלת קימור בזמן שהיא "נחה".. במהלך שאיפה הסרעפת מתכווצת, נעשית שטוחה ומגדילה את נפח בית החזה ואוויר זורם פנימה אל הריאות על מנת למלא את הואקום שנוצר בהן. במהלך הנשיפה, הסרעפת נרפית והאוויר יוצא מהגוף.

נעזוב את ההסברים, במיוחד את המילה מתכווצת...אני, מורת הדרך, נשימה – רק חושבת על כיווץ, ואני נעצרת.
דמיינו את הסרעפת כמו טרמפולינה כיפתית באמצע הגוף [מתחת לצלעות ומעל אברי הבטן. כאשר אתם שואפים נחתו ברכות על הטרמפולינה והיא תקפיץ אתכם חזרה עד לאף והחוצה בנשיפה. נעים? עשו זאת בקצב ועוצמה שתהיה נעימה לכם. כמו מסז' פנימי.


[ואם כבר לחשוב על כיווץ – דמיינו קבוצת צעירים שרירית מותחת שמיכה מתחתיכם. כל אחד אכן מכווץ את שריריו כדי למשוך את השמיכה איליו וכך היא נהיית שטוחה, אחרי שקפצתם הם פושטים זרועות להניף אתכם כלפי מעלה. כך הסרעפת המחוברת סביב סביב אל נקודות עיגון של העצמות.]


למעשה יש פה פטנט גאוני להסדרת תנועת המטיילים:
מתחם הטיול שלנו הוא גמיש ומאורגן למופת. כדי להזמין אותנו פנימה, עם השאיפה, קירות בית החזה מתרחבים, שיהיה מקום – איזו הכנסת אורחים. הקיר התחתון בין החזה לבטן גמיש במיוחד – זו הסרעפת שהינה כיפה שרירית. לקראת השאיפה ויחד איתה היא משתטחת כלפי מטה לכל הכיוונים [גם לעבר הגב] וקצת דוחקת את אברי הבטן שיזוזו ויפנו מקום, לכן הם קצת בולטים קדימה, [כי הקיר הקדמי של הבטן רך מהקיר הגבי, אבל בעיקר מתרחקים מהחזה. לעומת זאת כשצריך לפנות את האורחים, בנשיפה, הסרעפת חוזרת למקומה, כמו כיפה רפויה, מוחזקת באזור העליון שלה בעצם החזה.


אם זה לא מספיק ברור לאורחים, שרירי הבטן יתכווצו מעט וידחפו את הסרעפת עוד אל בית החזה, עד שהאורחים המאחרים יפלטו החוצה בנשיפה יותר נמרצת.

אם אינכם מרגישים את תנועת הטרמפולינה בישיבה, נסו בעמידה. אך אם גם בעמידה אינכם מרגישים תנועה – סימן הוא כי עלינו ללמוד להפוך את כל הגוף שלנו קפיצי יותר! לשם כך נגלה עוד כמה טרמפולינות בגוף.


עימדו [בגדים נוחים, נעליים נוחות/ גרביים/ רגליים יחפות] ברגליים מקבילות ברוחב האגן. תכף תשאלו מה זה קשור? – זהו שהכל קשור – מכף רגל ועד נשימה.
איך תדעו שכפות הרגליים מקבילות? – נסו לראות שצידן החיצוני מקביל [אפשר להיעזר בקו מרצפת, אך יש להשאיר פיסוק בערך ברוחב הגוף]. נסו גם לחלק את המשקל על כפות הרגליים בין השפה החיצונית, העקב וכרית הבוהן. אפשר להתנדנד קצת עם המשקל מצד לצד או במעגלים עד שמרגישים נוח יותר. כאשר כפות הרגליים מקבילות והמשקל מחולק עליהן ישנו סיכוי גדול שהקשתות במרכז כפות הרגליים יהיו יותר עמוקות וקפיציות.


זהו! עליתם על העניין – קשת כף הרגל גם היא מעין קימור קפיצי . אם הקפיץ נעול ע"י עמידה לא מאוזנת, המשטיחה את הקשת –כולם חושבים שנולדו עם פלאטפוס אך זוהי היציבה – וגם נועלת את הברכיים אחורה – גם הקפיציות של סרעפת הנשימה בבטן נחסמת.


אתם מוזמנים לנסות – פעם בעמידה קפיצית משוחררת ופעם בעמידה תקועה ולשכנע את עצמכם מתי הנשימה זורמת יותר בקלות.
[למעשה, אנחנו עשויים כמבנה רב קומתי קפיצי, כאשר בכל קומה מצויה סרעפת אשר גם תומכת את המבנה – כיפה תומכת את המשקל מעליה טוב יותר מרצפה שטוחה – וגם מאפשרת תנועה.


נשימה הלא היא תנועה!
יש לנו סרעפות בכפות הרגליים, [וידיים] ברצפת האגן, בבטן, בגרון, ובראש. אולי אפשר להוסיף גם אחורי ברכיים ובתי שחי.
ממש בובות קפיצים. נסו ללכת, לעמוד, לקפצץ ולנשום מתוך סרעפות משוחררות ו...תיהנו לכם.


להתראות!

דף הבית אסתי אור ים יוגהמדיטציה | נשימה | טיפול | צור קשר 

© כל הזכויות שמורות למקום לנשימה - אסתי אור ים | 054.6405604 | estioryam@gmail.com

Tivonet