מקום לנשימה | אסתי אור ים
 

לכבוד ט"ו בשבט - נשימת עץ

שלום לכם וחג באמת שמח.
[שמתם לב שזה חג שלא רב עם אף אחד? אולי לכן לא שמים אליו לב?]
הפעם לא נרחיק לכת, נעמוד במקום, כמו עצים. למרות שממש מומלץ לנסות את העמידה הזאת בטבע, בטיול, מול עץ יפה, בזמן שכולם עסוקים בחיפוש הפותחן.
בטיול הקודם למדנו לעמוד באופן מאוזן על כפות הרגליים, כך שניתן היה לחוש את הנשימה בקלות בסרעפת. משם אנו מתחילים היום.
תזכורת: עימדו ברגליים מקבילות [צידן החיצוני], ברוחב האגן. נסו גם לחלק את המשקל על כפות הרגליים בין השפה החיצונית, העקב וכרית הבוהן. אפשר להתנדנד קצת עם המשקל מצד לצד או במעגלים עד שמרגישים נוח יותר. כאשר כפות הרגליים מקבילות והמשקל מחולק עליהן ישנו סיכוי גדול שהקשתות במרכז כפות הרגליים יהיו יותר גבוהות. [הברכיים רכות, לא נעולות, אגן משוחרר.]


באופן כזה כל כף רגל "שולחת" שורשים לתוך האדמה, סביב לקשת שבמרכז.
[כך גם ההנחיה לשתילת ורד חדש חשוף שורש: חיפרו גומה, במרכזה תלולית. הניחו את בסיס השתיל במרכז ופזרו את השורשים סביב].
השורשים נשלחים משפות כפות הרגליים, עקבים, כריות אצבעות, במיוחד של הבהונות, ואף ראשי האצבעות. האם אתם שולחים מכל מקום כזה שורש אחד או הרבה? האם הם עבים או דקים? איך הם חודרים לאדמה בכח או ברכות? האם הם ממשיכים להתפתח, עד לאן הם מגיעים?...


כאשר השתרשתם היטב התחילו להרגיש או לדמיין את השאיפה עולה מן האדמה דרך השורשים אל תוך הרגליים מרכז הגוף חזה ועד לצמרת הראש. הנשיפה חוזרת כל הדרך וגם דרך הזרועות כפות הידיים והאצבעות, אשר מתארכות מבלי להיות מתוחות מידי.


תנו לשאיפה לעלות כמו מוהל שעולה בעץ. הנשימה אינה צריכה להיות גדולה או מאומצת, אלא להזין ולהרוות. יתכן שבתחילה היא תורגש רק עד חלק מהגובה. קחו את הזמן, בקצב של עצים.


בנשיפה דרך הזרועות תוכלו לשלוח שורשי אויר מקצות האצבעות, כמו פיקוס בנגלי, אשר יוסיפו להשתרשות. אולי תחושו את הנשיפה כמו גשם הנוזל ברכות על פני העץ שלכם אל האדמה.
כמה זמן? עד שתרוו, ואולי תגבהו.

גם בישיבה נוכל לצמוח עם הנשימה.
שבו בישיבה שהיא נוחה ויציבה כאחד. רמז: ה"שורשים" באגן הם בעיקר עצמות הישיבה. כאשר הן נשלחות מעט אחורה ולמטה, הן עוזרות ל"שתיל הגו" לצמוח.
ישיבה "מזרחית" על הקרקע מועילה לתחושת הקרקוע, בתנאי שהיא נוחה דיה, וזקופה דיה. אך גם ישיבה זקופה על כסא טובה. ניתן לשבת קרוב לשפת הכסא, רגליים מעט מקופלות מתחתיו וברכיים נמוכות מהירכיים. כך קל לגו להיות זקוף בפחות מאמץ [כמו על כסא יפני.] או לשבת קרוב למשענת גם עם האגן, כך שגם עם תמיכה "שתיל הגו" זקוף.


התחילו את הנשימה מהנחיריים [אם צריך שתפו פה], דרך הראש אל עמוד השדרה. מכאן תוכלו לחוש שאתם נושמים לאורך נתיב מרכזי של הגוף. [למרות שהאוויר נכנס כלפי מטה ויוצא כלפי מעלה, התחושה בדרך כלל בגוף היא של עליה מלמטה למעלה בשאיפה, וחזרה בנשיפה.] בשאיפה יש תחושה של צמיחה, נסו בנשיפה לחוש זרימה כלפי מטה מבלי לכופף את מה שכבר צמח, רק לאפשר לו מנוחה.


ו...אתם מוזמנים להיכנס ממש פנימה. דמיינו את נתיב הנשימה כסיב עדין בגבעול של פרח יפהפה. עברו בו הלוך ושוב עם הנשימה העדינה, גלו אותו כמו בהגדלת מיקרוסקופ...
או שאולי הנתיב הוא בתוך עץ סאקויה ענק ששורשיו עמוק באדמה וצמרתו בשמיים. היכנסו אל תוכו... הביטו עמוק אל תוך שורשיו באדמה, הביטו דרך צמרתו אל השמיים...

להתראות בנשימה הבאה.

 

דף הבית אסתי אור ים יוגהמדיטציה | נשימה | טיפול | צור קשר 

© כל הזכויות שמורות למקום לנשימה - אסתי אור ים | 054.6405604 | estioryam@gmail.com

Tivonet