מקום לנשימה | אסתי אור ים
 

בעמום לחפש את הצלול - לערב ראש השנה תשע"ה

לראש השנה תשע"ה

"בעמום לחפש את הצלול"

 

הימים האלה, שלהי השנה וכמעט שלהי חודש אלול...

בחסד גדול, ואולי ברחמי שמיים על מלחמות הקיץ, מתעדנים והולכים, מצטללים.

הלב, הדעת ואף תאי הגוף כולם מבקשים להצטרף, להתכנס, אל תוך התדר הצלול.

זה פשוט וטבעי כאשר מרפים קצת מטבלאות העשייה-חשיבה הרגילות ופותחים קשב.

 

בטבע הצלילות נוצרת כאשר מניחים לדברים להיות – אבק דרכים שוקע זמן מה לאחר שעברו בהן; גרגרי חול שוקעים לקרקעית האגם, זמן מה אחרי שהרוח והגלים שוככים; אז ניתן לראות את צלילותו לעומק. בעונה זו של השנה, דברים בטבע מתפוררים, חוזרים אל העפר, האוויר והאור ביניהם נפרשים, זכים.

 

אולי גם בנפשנו יש מקום עכשיו לקצת התפוררות ונשירה, אחיזה מועטה ברעיונות ועניינים, ואז מתפנה מקום, ככה, לנשימה.  מילות השיר של נתן יונתן מספרות על הילד המחפש את עקבותיו של אלול "ובעמום הוא מחפש את הצלול." אין מקום אחר לחפש, אפילו אין צורך ממש לחפש...אם ממתינים בסבלנות מעט – העמום מצטלל, ומתגלה דבר מה.

 

מעניין שאחד הפירושים לשמו של החודש אלול ,בצד אחרים, הוא מארמית שפירושו – התבוננות וחיפוש, מהתרגום הארמי לפסוק המקראי – ויתורו (ויאללו) את הארץ.

הימים אכן קוראים להתבוננות פנימית, וגם ליציאה החוצה, אל מדרך הרגל ברוח הקלה שחזרה מגלות, אל נשיאת הכנפיים בעקבות ציפורי הנוד. חוץ-פנים האלה שזורים זה בזה, שניהם מרחיקים קצת ממסגרות הבית/עשייה הארציים.

 

עוד נאמר במקורות יהדות על החודש, שיש בו התכוונות, ופשפוש במעשים, וסליחות – כי בחודש אלול יש הזדמנות להיות יותר עצמנו האמיתי, הטהור, אשר יגע ועייפות חיי היום-יום מונעים מאיתנו כל השנה.

אולי אפשר לראות זאת מזווית שונה מעט: ההתעייפות מהעשייה ובעיקר מעשיית ותכנוני היתר, -(מלווה בתחושת עמימות) -כמה אנו חשים זאת בשיא ובשלהי הקיץ בטבע ובעצמנו - היא המובילה לבסוף לשמוט את המיותר ולשהות בעיקר. זו הצלילות.

 

בצלילות מתגלה היש הפשוט והטוב , והתודה מתפשטת כתחושה גופנית ממש, ונעימה.

אז עולות גם משאלות... לקראת עונה, לקראת שנה חדשה.. כשאנו מסיימים לעשות את שלנו, לחרוש ולזרוע, נשאר לצפות לגשם ולהגשמה...

פעם , בעולם של עובדי אדמה, היה כמעט פשוט לדעת איך לחרוש, מה לזרוע, מתי לחכות.

פעם, כשהיינו ילדים, משאלות חברו אצלי לתחושת קסם. עם השנים, נדמה היה שפג הקסם, כי הלא אין פיות, ויש לעמול כדי להשיג דברים. אך הקסם לא באמת פג. מארג היקום אכן מורכב וקסום. ביחסים המעודנים ומשתנים בין חלקיו החומריים והאנרגטיים, כל הזמן נוצרות תבניות ודברים מתממשים מתוכן.

בתקופה הרפופה של הסתיו, כשגם אני מרפה קצת את האחיזה בתבניות שגורות, אני נשזרת במארג הזה, משחררת אל תוכו משאלות, נושפת אותן בעדינות, שיהיו מרווחות, ועפה איתן.

אנו שואלים אם המשאלות יתגשמו. המשאלות- ילידות רוחנו - שואלות האם אנו אוהבים אותן.

אחרי שנים של הרגשה כי משאלותי הן עול על צוואר היקום, התחלתי לראותן כחיוכי מלאכים. יוצרות תנודה, ופתיחה ושמחה , בעצם היוולדן. ההשתהות מצלילה גם אותן, משאירה את העיקר והיקר...

 

השנה המתקרבת היא שנת תשעה.  לו נאפשר בה שהייה, לו נשעה וישעו אלינו. (שהלא לשעות אל – לפנות אל, קשור אל פנאי – פנימי) לו תשעה השנה אל מתנת משאלותינו – לטובה.

 

ולכל המעוניינים בלימוד איתי...הצלול – הלימוד - מתחדש אחרי החגים! הפרטים עוד קצת עמומים, בחלק מהמקומות. אעדכן בקרוב! אשמח לשמוע את משאלותיכם – הן יוצרות קורסים.                    אסתי

דף הבית אסתי אור ים יוגהמדיטציה | נשימה | טיפול | צור קשר 

© כל הזכויות שמורות למקום לנשימה - אסתי אור ים | 054.6405604 | estioryam@gmail.com

Tivonet